מבחן דפ"ר — מה זה, איך הוא בנוי ואיך מתכוננים

מה בודק המבחן

הדפ"ר — דירוג פסיכוטכני ראשוני — הוא המבחן הראשון שצה"ל עושה למועמד, והוא נערך ביום הצו ראשון בלשכת הגיוס. בניגוד לכל מבחן שהכרתם בבית הספר, הוא לא בודק מה למדתם: אין בו חומר, אין ממה לשנן, ואי-אפשר להיכשל בו בגלל שלא פתחתם את הספר. מה שהוא מנסה למדוד הוא איך אתם מתמודדים עם משימה חדשה שלא ראיתם קודם, כשהזמן קצר.

הוא עושה את זה דרך 4 פרקים, שכל אחד מהם תוקף את זה מזווית אחרת. כולם שאלות אמריקאיות עם ארבע אפשרויות ותשובה נכונה אחת, והבחירה הזאת אינה מקרית: היא מה שמאפשר להשוות בין מאות אלפי נבחנים באותה סקאלה.

ארבעת הפרקים

אלה הפרקים, בסדר שבו הם מגיעים, והזמן שיש על שאלה בכל אחד מהם:

• אנלוגיות צורניות40 שניות לשאלה

  שתי צורות והקשר ביניהן, צורה שלישית — ומה משלים אותה. גם מטריצות של צורות.

• חשיבה כמותית90 שניות לשאלה

  בעיות מילוליות בחשבון: אחוזים, ממוצע, יחס, הספק, תנועה, גילים והסתברות.

• הבנת הוראות75 שניות לשאלה

  הוראה מסורבלת בכוונה, רשימה קצרה — ותשובה אחת שמקיימת את כל התנאים.

• אנלוגיות מילוליות30 שניות לשאלה

  זוג מילים והיחס ביניהן — ואיזה זוג אחר מקיים אותו יחס, באותו כיוון.

שימו לב לשעונים: אנלוגיה מילולית והוראה מסורבלת הן שתי משימות שונות לגמרי, ולכן גם הזמן שנותנים עליהן שונה. פרק שלם נשבר לא בגלל שהשאלות בו קשות מדי אלא בגלל שהקצב לא מתאים להן — מי שמתעכב שלוש דקות על שאלה כמותית אחת מפסיד את שלוש הבאות אחריה.

איך המבחן מתנהל בפועל

הדפ"ר ממוחשב ומותאם. "מותאם" פירושו שהמחשב בוחר את השאלה הבאה לפי איך שהלכה הקודמת: תשובה נכונה מביאה שאלה קצת יותר קשה, טעות מביאה קצת יותר קלה. שתי מסקנות מעשיות נובעות מזה. הראשונה: כמות השאלות שראיתם לא אומרת כלום על הציון, ואין טעם להשוות אותה עם מי שישב לידכם. השנייה: אם השאלות מרגישות קשות — זה בדרך כלל סימן טוב.

אין חזרה אחורה, אין דילוג ואין עיפרון על דף שאלות. יש שעון על כל שאלה, וכשהוא נגמר המבחן פשוט ממשיך הלאה. כל החלק הזה נמשך כ40 דקות; היום עצמו בלשכה ארוך בהרבה, ועליו יש עמוד נפרד.

מה אומר הציון

ציון הדפ"ר נע בין 10 ל90 בקפיצות של עשר, כשהממוצע נמצא בסביבות 50. מעבר לציון הכולל מחושב גם ציון לכל אחד מארבעת הפרקים, בסולם 1 עד 9 — ושם, למעשה, נמצא המידע השימושי: שני מועמדים עם אותו ציון כולל יכולים להיות חזק כמותי וחלש מילולי, או ההיפך.

מה שהעמוד הזה לא יעשה הוא להגיד לכם איזה ציון "צריך" לאיזה תפקיד. אין טבלה רשמית כזאת, כל מה שמסתובב באינטרנט הוא ניחוש, והדפ"ר ממילא הוא רק אחד מהרכיבים שנכנסים לפרופיל ולציון האיכותי לצד ראיון, בדיקות רפואיות ומיונים מאוחרים יותר.

מה באמת אפשר לשפר בהכנה

אף מבחן פסיכוטכני לא נפתח בשינון, וגם הדפ"ר לא. אבל שלושה דברים כן משתפרים, וכל השלושה שווים נקודות. הראשון הוא היכרות — מי שכבר פתר עשרים אנלוגיות צורניות לא מבזבז את שלושים השניות הראשונות על להבין מה רוצים ממנו. השני הוא שיטה: לכל פרק יש סדר פעולות שעובד — לזהות את השינוי לפני שמסתכלים על התשובות, לפרק הוראה לתנאים לפני שקוראים את הרשימה, לחפש את הכיוון של היחס לפני שמחפשים זוג מילים. השלישי הוא קצב: לדעת מתי שאלה כבר לקחה יותר מדי ולעבור הלאה, כי שאלה שנשארתם עליה עולה לכם בשתיים.

מה שלא משתפר בשבועיים הוא היכולת עצמה, ולכן כדאי להתעלם מכל מי שמבטיח לכם עשר נקודות. שווה גם להוריד מהשולחן את הדברים הפשוטים: לישון בלילה שלפני, לאכול משהו לפני שיוצאים, ולהגיע בלי לחץ של איחור. הם נשמעים טריוויאליים והם משפיעים על ריכוז יותר מכל טיפ.

מאיפה מתחילים

הצעד הראשון הוא לדעת איפה אתם עומדים עכשיו. מבחן הרמה כאן לוקח שש דקות ומחזיר טווח ציון וציון לכל פרק, כך שברור מאיזה פרק כדאי להתחיל. משם קוראים את המדריך של הפרק החלש ביותר, מתרגלים אותו, ורק אחר כך מודדים שוב.

כשהשיטה כבר יושבת, שווה לעבור לסימולציה — ארבעת הפרקים ברצף, על השעון, בלי משוב באמצע. זה החלק שבודק לא מה אתם יודעים אלא האם זה מחזיק גם כשהזמן לוחץ, וזה בדיוק מה שקורה בלשכה.

שאלות נפוצות